הסוגים העיקריים של נייר תרבותי כוללים נייר מצופה, נייר נטול עץ, נייר עיתון, נייר דפוס אופסט (נייר אופסט דו-דו צדדי), נייר מצופה קל משקל, נייר תנ"ך ונייר סיגריות, בשימוש נרחב בתחומי הוצאה לאור תרבותית כגון ספרים, מגזינים, עיתונים ואלבומי תמונות.
בהתבסס על טכנולוגיית עיבוד ושימושים, ניתן לחלק אותם בעיקר לקטגוריות הבאות:
נייר מצופה: ציפוי מוחל על פני השטח של נייר הבסיס ומקלנדר כדי לשפר את החלקות והברק, מתאים להדפסה-בדיוק גבוה.
נייר מצופה: מחולק לדרגות סופר, פרימיום ורגילות, משמש לאלבומי תמונות, פרסום וכו'.
נייר מצופה קל משקל: משקל ציפוי נמוך יותר, עלות איזון ואפקט ההדפסה.
נייר מצופה חלק/עמום: מבריק נמוך, לא-משקף, מתאים לקריאת חומרים.
נייר הדפסה וכתיבה לא מצופה: עשוי בעיקר מעיסה כימית, ללא ציפוי משטח, עם ספיגת דיו טובה.
נייר ללא עץ: צבע טבעי, נפוץ להדפסת ספרים וספרי לימוד.
נייר דפוס אופסט (נייר אופסט דו-צדדי-): מהווה כ-40% מצריכת הנייר התרבותי המקומי והוא הנייר העיקרי המשמש לספרים וספרי לימוד.
נייר כתיבה: משמש לכתיבה יומיומית כגון מחברות ונייר מכתבים.
נייר עיתון: מיוצר מעיסת אדמה או עיסת ממוחזרת, קל משקל וספוג, משמש בעיקר להדפסת עיתונים.
נייר תרבותי מיוחד: נייר פונקציונלי המיועד למטרות ספציפיות.
נייר תנ"ך: מכיל טיטניום דו חמצני, הוא דק ואטום, ומשמש להדפסת מילונים ותנ"ך.
נייר סיגריות: מכיל סידן פחמתי, המאט את הבעירה.
נייר אבטחה: חזק ועמיד, משמש לניירות ערך ומסמכים-בדרגה גבוהה.
